הרעלת חמצן
ערך זה עוסק בהרעלת חמצן / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרעלת חמצן או תסמונת הרעלת חמצן (באנגלית: oxygen toxicity או oxygen intoxication) היא פגיעה במערכות שונות בגוף האדם, בדרך-כלל במערכת העצבים המרכזית, בריאות או בעיניים, עקב טיפול בחמצן (O2) הניתן בתוך תא לחץ. הכשל נובע מההשפעות המזיקות של נשימת חמצן בריכוז גבוה בלחץ חלקי מוגבר. זוהי תופעת לוואי מוכרת ומסוכנת של טיפול כזה, אך היא אינה שכיחה. התסמונת עלולה לגרום למותם של תאים רבים במערכות חיוניות של הגוף, ולפיכך להשבית אותן ולגרום מומים ואף מוות.
במהלך השנים 43–1942 ערכה ממשלת בריטניה ניסויים נרחבים לבדיקת השפעות הרעלת חמצן בצוללנים. תא הלחץ בתמונה מלא באוויר בלחץ של 3.7bar. הנבדק במרכז נושם 100% חמצן מתוך מסכה. | |
תחום | רפואת חירום |
---|---|
קישורים ומאגרי מידע | |
MeSH | D018496 |
סיווגים | |
ICD-10 | T59.8 |
הרעלת חמצן מתרחשת רק כשלחץ החמצן מגיע לרמה של 0.3 בר או יותר. נשימת יתר (היפרוונטילציה) של אוויר אטמוספירי בלחץ אטמוספירי רגיל אינה גורמת להרעלת חמצן, כיוון שלחץ החמצן באוויר בגובה פני-הים מגיע לרמה של 0.21 בר בלבד (לחץ האוויר כולו הוא בר אחד בערך, ושיעור החמצן בו הוא כ-21%).[1]
הרעלת חמצן פוגעת בעיקר בצוללנים, בפגים המטופלים באינקובטורים ובחולים הזקוקים לטיפול בחמצן בריכוז גבוה ובלחץ גבוה. מסיבות היסטוריות, מקובל לכנות את התסמינים במערכת העצבים המרכזית בשם "אפקט פאול ברט", ואת התסמינים בריאות בשם "אפקט לוריין סמית'", כיוון ששני החוקרים האלה היו הראשונים שהבחינו בתסמונת ותיארו אותה בסוף המאה ה-19.
מניעת הרעלת חמצן נעשית באמצעות הפחתת החשיפה לרמות חמצן גבוהות. מחקרים מראים כי בטווח הארוך, יש אפשרות להתאושש ולהבריא מרוב הסוגים של הרעלת חמצן, כלומר לפחות חלק מהנזק הוא הפיך במקרים שאינם חמורים במיוחד.