עלווית חורף
מין של עוף משפ עלווית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עלווית חורף (שם מדעי: Phylloscopus collybita, בספרות: ירוקית) היא מין ציפור שיר קטנה מן הסוג עלווית במשפחת הסבכיים.
עלווית חורף | |
---|---|
P. c. collybita | |
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | חולייתנים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | עופות |
סדרה: | ציפורי שיר |
תת־סדרה: | דמויי־דרור |
משפחה: | סבכיים |
סוג: | עלווית |
מין: | עלווית חורף |
שם מדעי | |
Phylloscopus collybita וייו, 1817 | |
תחום תפוצה | |
1. קינון בלבד (בקיץ). | |
חלקי גופה העליונים אפרפרים-זיתניים, וגחונה בגוון לבן או צהבהב-חולי. תזונתה מורכבת מחרקים ומחסרי חוליות, והיא עצמה מהווה טרף ליונקים כגון חתולים וסמורים, ולעופות דורסים, בעיקר לסוגי הנץ השונים.
עלווית החורף מקננת בשטחי חורש פתוחים, באזורי האקלים הממוזג של אירופה ושל אסיה. הנקבה בונה קן בצורת סלסלה מקורה, על האדמה או בסמוך לה, ונוטלת את עיקר מלאכת הדגירה והטיפול בגוזלים, בעוד שהזכר מעורב בכך באופן מועט, אך הוא מגן על הטריטוריה מאויבים, והודף טורפים פוטנציאליים מהקן.
מרבית האוכלוסייה נודדת, וחורפת בעיקר בדרום אירופה ובמזרחה, בדרום אסיה ובצפון אפריקה. עלווית החורף היא חולפת מצויה ביותר בארץ ישראל בעת נדידתה בסתיו ובראשית האביב, וקיבלה את שמה העברי משום שהיא היחידה מבין מיני העלווית החולפים בארץ אשר גם נשארת לחרוף בה. קול שירתה האופייני, "צ'יף-צ'אף" עליז וחוזר על עצמו, שולט ביערות האורן בעונות אלו.
במין זה נכללים מספר תת-מינים, ותת-מינים טקסונומיים נוספים שבעבר סווגו אליו הופרדו בהמשך למינים בפני עצמם. בשל גודל אוכלוסייתה ותחום התפוצה הנרחב של עלווית החורף, הגדיר אותה איגוד השימור העולמי, IUCN, במצב שימור "ללא חשש", אך עם זאת תת-מין אחד שלה ככל הנראה נכחד.