בסיס אילת
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בסיס חיל הים באילת (מוכר גם כזירת ים סוף) הוא בסיס ימי של חיל הים השוכן בקו החוף של אילת במפרץ אילת. אנשי חיל הים הגיעו למקום בשנת 1949 לאחר שחרור אילת במבצע עובדה. ובשנת 1956 עם הגעת הפריגטה אח"י מזנק (ק-32) הוגדר כבסיס.[1]. החל משנת 1982, עם גמר פינוי כוחות חיל הים משארם א-שייח' במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים, משמש הבסיס כמפקדת זירת ים סוף – אחת משלוש זירות הפעולה של חיל הים.
עובדות מהירות פרטים, כינוי ...
תג היחידה של בסיס אילת וזירת ים סוף | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | "זי"ס" |
מדינה | ישראל ישראל |
שיוך | חיל הים הישראלי חיל הים הישראלי |
סוג | זירה ימית |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | אוגוסט 1948 – הווה (כ־75 שנים) |
מקים היחידה | גרשון זק מפקד חיל הים. |
מלחמות |
מלחמת העצמאות מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן מבצע צוק איתן מלחמת חרבות ברזל (מוכר גם כ-"משיבי הרוח") |
נתוני היחידה | |
כוח אדם | כ-400 לוחמים תומכי לחימה וקצינים. |
ציוד עיקרי | ספינות ביטחון שוטף. |
פיקוד | |
יחידת אם | חיל הים הישראלי חיל הים הישראלי |
יחידות בת |
|
דרגת המפקד | סגן-אלוף |
מפקדים | 31 מפקדים עד היום |
עיטורים | |
סגירה