היישוב היהודי בחברון
ההתיישבות היהודית בחברון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21)[1]. בתקופה העות'מאנית, במאה ה-16, הוקמה בעיר קהילה של יוצאי יהדות ספרד והוקם בה בית הכנסת על שם אברהם אבינו. במהלך המאה ה-19 הגיעו יהודים רבים לעיר וביססו את היישוב היהודי בה, בהם גם אשכנזים. בקיץ 1929 טבחו המוסלמים המקומיים ביהודי חברון ועם פרוץ המרד הערבי הגדול ב-1936 (מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט) עזבו אחרוני היהודים את העיר (למעט משפחה אחת).
סמל היישוב היהודי בחברון | |
חופה מחוץ לחומות מערת המכפלה | |
מדינה / טריטוריה | יהודה ושומרון (תחת שלטון ישראלי) |
---|---|
מחוז בלתי רשמי | יהודה ושומרון |
תאריך ייסוד | 1979 |
אוכלוסייה | |
‑ בועד מקומי | 750 |
קואורדינטות | 31°32′00″N 35°05′42″E |
http://hebron.org.il/, http://en.hebron.org.il/ | |
(למפת ישראל רגילה) | |
זמן קצר לאחר כיבוש חברון במלחמת ששת הימים, חודש היישוב היהודי בעיר כהתנחלות, בנוסף ליסודה של קרית-ארבע כישוב נפרד בסמוך. היישוב היהודי בחברון הוא ההתנחלות הישראלית היחידה ביהודה ושומרון שקיומה אושר במפורש בהסכם בין ישראל והפלסטינים (הסכם חברון) והיחידה הנמצאת בתוך עיר פלסטינית. ליישוב היהודי בחברון ניתנו שירותים מוניציפליים על ידי "הוועדה המוניציפלית לניהול בתי היהודים בחברון", שמונתה על ידי קמ"ט (קצין מטה) פנים של המנהל האזרחי, והוחלפה בשנת 2017 במנהלת שירותים אזרחיים (יהודה והשומרון).
כיום מתגוררים ביישוב היהודי בחברון כ-1,100 יהודים מתוכם כ-350 תלמידי ישיבת שבי חברון, כולם בשטח "H2" הנמצא בשליטת ישראל[2][3]. לצידם שוכנים בשטח H2 כ-40,000 פלסטינים (מלבד כ־215 אלף פלסטינים הנמצאים בשטח "H1" - החלק הפלסטיני של חברון).