המדינה האימפריאלית של איראן
יישות מדינית שהתקיימה בפרס/איראן מ-1925 עד 1979 תחת שלטון שושלת פהלווי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
איראן הפהלווית (באופן רשמי: המדינה האימפריאלית של פרס עד 1935; המדינה האימפריאלית של איראן מ-1935 עד 1979), הייתה איראן בתקופת בשלטון שושלת פהלווי. השושלת הוקמה ב-1925 ושלטונה נמשכה עד שנת 1979, אז הופלה השושלת כתוצאה מהמהפכה האיראנית, שבמהלכה בוטלה המלוכה באיראן ובמקומה הוקמה הרפובליקה האסלאמית של איראן של ימינו[2].
מפת איראן | |||
המנון לאומי | ההמנון המלכותי של איראן | ||
---|---|---|---|
ממשל | |||
משטר | מונרכיה אבסולוטית פרלמנטרית | ||
ראש מדינה | שאה | ||
שאה | מוחמד רזא שאה פהלווי | ||
שפה נפוצה | פרסית | ||
עיר בירה |
טהראן 35°41′46″N 51°25′23″E (והעיר הגדולה ביותר) | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אסיה | ||
אזור זמן | UTC +3.5 | ||
היסטוריה | |||
הקמה | |||
עליית שושלת פהלווי לשלטון | 1925 | ||
פירוק | המהפכה האסלאמית באיראן | ||
פירוק | 1979 | ||
ישות קודמת | פרס (1910-1925) המדינה הנשגבת של פרס | ||
ישות יורשת | איראן הרפובליקה האסלאמית של איראן | ||
שטח בעבר | 1,648,195 קמ"ר (נכון ל־1979) | ||
דמוגרפיה | |||
דת | אסלאם | ||
כלכלה | |||
מטבע | ריאל איראני (﷼) |
משפחת פהלווי עלתה לשלטון בשנת 1925 על ידי רזא שאה פהלווי, גנרל לשעבר בצבא הפרסי וזו לאחר שהדיו את אחמד שאה קג'אר, השליט האיראני האחרון תחת השושלת הקאג'ארית. בעקבות לחצים שהפעילו עליו הבריטים, הסובייטים ושאר בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, מעמדו נחלש מאוד בעקבות והוא הודח מהשלטון ב-1941 על ידי המג'לס בזמן שהיה בצרפת, לשם גלה בעקבות הפלישה האנגלו-סובייטית לאיראן.
לאחר הדחת רזא שאה, ירש אותו בנו, מוחמד רזא פהלווי, שהפך לימים לשאה האחרון של איראן. עד 1953, שלטונו של מוחמד רזא פהלווי נעשה אוטוקרטי יותר ונטה לכיוון הגוש המערבי במהלך המלחמה הקרה. לאחר ההפיכה האיראנית ב-1953, שבוצעה בהשפעתן ובקידומן של הבריטים והאמריקאים. בהתכתבות עם כיוון מחדש זה של מדיניות החוץ של איראן, המדינה הפכה לבת ברית קרובה אף יותר של של המערב. ההפיכה והתמיכה המערבית הבלתי מסויגת נתנה לשאה את היכולת הפוליטית לקדם מספר תוכנית סוציו-אקונומית חסרות תקדים ששינו רבות את החברה האיראנית, שינויים אלו נודעים כ"המהפכה הלבנה". כתוצאה מכך, איראן חוותה עלייה בכל המדדים, בהם אוריינות, בריאות ורמת חיים. עם זאת, עד 1978, השאה התמודד עם חוסר שביעות רצון ציבורית גוברת שהגיעה לשיאה בהתפתחותה של תנועה מהפכנית עממית שבראשה עמד האייתוללה, רוחאללה ח'ומייני. בעקבות התרחבות המחאות ומצבו הבריאותי, מוחמד רזא פהלווי יצא לגלות עם משפחתו בינואר 1979, מה שגרם לשורה של אירועים שהובילו במהירות לסיום שושלת המלוכה ולהקמת הרפובליקה האסלאמית של איראן ב-31 במרץ 1979. לאחר מותו של מוחמד רזה פהלווי ב-1980, בנו, רזא כורש עלי פהלווי, עומד כיום בראש כס המשפחה הגולה[3]. רזא כורש עלי מקדם את תנועות האופוזיציה באיראן ומקווה לשוב יום אחד למדינה כראש מונרכיה חוקתית.