השדה האולטרה-עמוק של האבל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
השדה האולטרה-עמוק של האבל (באנגלית: Hubble Ultra-Deep Field; ראשי תיבות: HUDF) הוא תמונה של אזור חלל קטן בקבוצת הכוכבים תנור, המכיל אומדן של בערך 10,000 גלקסיות. הגרסה המקורית שולבה מנתוני טלסקופ החלל האבל שהצטברו בתקופה שבין 24 בספטמבר 2003 ועד ל-16 בינואר 2004. בתמונה ניתן להסתכל על גופים שמימיים כ-13 מיליארד שנים לאחור בזמן (בין 400 ל-800 מיליון שנה לאחר המפץ הגדול), התמונה שימשה ככלי לחיפוש גלקסיות שהיו קיימות אז באותה תקופה.
- Hubble Deep UV (HDUV) Legacy Survey, השדה מכיל כ-15 אלף גלקסיות. שוחרר ב-16 באוגוסט 2018.
HUDF צולם במקטע שמיים עם זיהום אור נמוך (כלומר עם מעט אבק בין-כוכבי ובין כוכבי) וצפיפות נמוכה של כוכבים בהירים באזורים הסובבים. תכונה זו אפשרה צפייה טובה יותר של עצמים חיוורים ורחוקים יותר. בחודשים אוגוסט וספטמבר 2009 נצפה השדה באורכי גל ארוכים יותר (1.0 עד 1.6 מיקרון) באמצעות ערוץ תת אדום של מצלמת Wide Field 3 (WFC3) (אנ') שחוברה.
בשילוב עם נתוני השדה הקיימים, אסטרונומים הצליחו לזהות קבוצה חדשה של גלקסיות שעלולות להיות רחוקות עד מאוד.[1]
HUDF ממוקם מדרום-מערב לאוריון בקבוצת הכוכבים תנור הדרומית, גודל השדה הוא 2.4 דקות קשת מקצה לקצה, או 3.4 דקות קשת באלכסון. זהו בערך עשירית מקוטר הזוויתי של ירח מלא הנשקף מכדור הארץ.[2] לשם השוואה, היקף השדה הוא כהיקפה של פיסת נייר הקטנה ממילימטר מרובע אחד המוחזקת במרחק של מטר אחד מהצופה. שטח התפוסה של השדה שווה בערך ל־1/51002 מכלל שטח השמיים. התמונה מכוונת כך שהפינה השמאלית העליונה מצביעה לכיוון צפון (46.4°-) בכיפת השמיים.
ב-25 בספטמבר 2012 פרסמה נאס"א גרסה מעודנת נוספת של שדה האולטרה-עמוק שזכה לכינוי: "eXtreme Deep Field (XDF)". ה-XDF חושף גלקסיות שנמשכות 13.2 מיליארד שנים אחורה בזמן, ואף חשף גלקסיה שתאורטית ייתכן שנוצרה רק 450 מיליון שנה לאחר המפץ הגדול.[3] ב-3 ביוני 2014 פרסמה נאס"א את תמונת השדה האולטרה-עמוק של האבל, המורכבת, בפעם הראשונה, מכל טווח האורות האפשרי. מאור על סגול ועד תת אדום קרוב.[4]
ב-23 בינואר 2019 פרסם מכון האסטרופיזיקה של האיים הקנרים גרסה עמוקה ומשופרת עוד יותר[4] של תמונות התת-אדום של השדה שהושגו באמצעות מצלמת ה- WFC3, ושמו: "ABYSS Hubble Ultra Deep Field". התמונות החדשות שיפרו את העמעום הקודם של תמונות מצלמת ה-WFC3. השיפורים כללו הבהרה ועידון באזור השחור סביב הגלקסיות הגדולות ביותר בשדה הראייה. לאחר שיפור זה, נתגלה כי חלק מהגלקסיות הכפילו את גודלן מהפעם האחרונה שנמדדו.[5][6]