יישוב אירלנד
תהליך החרמת האדמות של תושבי אירלנד בידי השלטון האנגלי, ויישובן במתיישבים מבריטניה הגדולה במהלך המאות ה-16 וה-17 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יישוב אירלנד (באנגלית: Plantations of Ireland, באירית: Plandálacha na hÉireann) היה תהליך הפקעת אדמותיהם של תושבי אירלנד בידי השלטון האנגלי במדינה במאות ה-16 וה-17. אדמות אלו יושבו מחדש במתיישבים מבריטניה הגדולה, עיקרם פרוטסטנטים ותושביהן המקוריים שועבדו או גורשו. הגירה מבריטניה הגדולה לאירלנד החלה בקנה מידה מצומצם כבר במאה ה-12, וזו הובילה ליצירת מעמד חברתי חדש באי - "האנגלים הוותיקים" או היברנו-נורמנים, אשר נטעמו בתוך התרבות והאוכלוסייה האירית המקומית. חלק מהיישוב באירלנד בוצע באופן ממוסד, על ידי השלטון האנגלי, אך חלקו בוצע באופן פרטי על ידי בעלי האדמות החדשים שמונו על ידי האנגלים, כמו היישוב במחוזות אנטרים ודאון.
יישוב אירלנד החל במאה ה-16, כשהאנגלים החרימו אדמות מהשבטים הקלטים ובעלי האדמות ההיברנו-נורמניים הוותיקים, בעיקר בפרובינציות מנסטר ולנסטר. היישוב הראשוני היה בקנה מידה מצומצם ומטרתו הייתה לשלוט באוכלוסייה האירית, כאשר הכתר האנגלי העביר את הבעלות על אדמותיה למתיישבים מאנגליה ומוויילס. הליך זה החל בתקופת שלטונו של הנרי השמיני, מלך אנגליה והמשיך בתקופתם של מרי הראשונה ואליזבת הראשונה. היישוב התגבר בתקופתו של ג'יימס הראשון, לאחר סדרה של מרידות וחיכוכים בין האנגלים לאירים וביתר שאת בתקופתם של צ'ארלס הראשון ואוליבר קרומוול. בתקופה זו, אדמות הוחרמו בקנה מידה עצום ויושבו באלפי מתיישבים ועובדים מאנגליה, ויילס וגם מסקוטלנד. מהלך היישוב הממוסד האחרון בוצע בתקופת שלטונו של אוליבר קרומוול במהלך שנות ה-50 של המאה ה-17, כשאלפי חיילים פרלמנטרים אנגלים התיישבו או אולצו להתיישב באירלנד. ההגירה הלא ממוסדת נמשכה באופן משמעותי עד למאה ה-18, בעיקר מבריטניה הגדולה, אך גם מאירופה הקונטיננטלית.
יישוב אירלנד שינה באופן מהותי את הדמוגרפיה באירלנד ויצר קהילות גדולות של בריטים ופרוטסטנטים בתוך האוכלוסייה האירית הקתולית. המעמד השולט של הקהילות החדשות החליף את מעמד השלטון הישן באירלנד, אשר היה נציגו של הרוב הקתולי.[1] מעמד שלטון חדש זה ייצג את האינטרסים הבריטים באי ואת האינטרסים של קהילותיו, והתעלם והזניח את התושבים המקוריים של האי, אשר נדחקו למעמד של עובדי אדמה נטולי זכויות. שינויים אלו הובילו ליצירתה של אצולה פרוטסטנטית באי, אשר שמרה במהלך המאות הבאות על האינטרסים של הכתר ושינתה באופן מהותי את ההיסטוריה של אירלנד ואת היחסים שבין האוכלוסיות השונות באי ובינן לבין השלטון באנגליה.