כתובות ספירה
לוחות בזלת עם כתובת ארמית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כתובות סַפִירַה הן שלושה לוחות בזלת (דמויות אסטלות) שנמצאו ב־1930 ליד א־ספירה בצפון סוריה, לא הרחק מחלב, עליהם חקוקה כתובת ארמית ארוכה הידועה גם בשם "כתובת סוג'ין".
זאת היא הכתובת הארוכה ביותר בארמית עתיקה שנמצאה עד היום והיא עדיין לא פורשה עד תום. הכתובת מתוארכת לאמצע המאה ה־8 לפנה"ס והיא מפרטת את תנאי הברית שנכרתה בין בר־גאיה מלך כתך (עיר שאינה ידועה ממקורות אחרים) ובין מתעאל בר עתרסמך מלך ארפד. בין היתר, מונה הכתובת קללות שיחולו על המלך מתעאל אם יפר את הברית. כל הקללות בטקסט חלות על ראשו של מתעאל ולא בר־גאיה. סביר על כן שמתעאל היה שליט זוטר יותר שהכפיף עצמו לבר־גאיה. לחלופין ייתכן שהחוזה היה הדדי, אך נכתב בשני נוסחים שונים, שרק אחד נשמר בידינו.
נוסח השבועות רצוף בטקסים מאגיים שנועדו לתת לברית תוקף, בהם מעבר בין בתרי עגל, השלכת דמויות שעווה לתוך האש כדי להדגים כיצד ישרפו ארפד ומתעאל אם יפרו את הברית ושבירת קשתות. הצדדים מרבים גם להעיד עליהם את האלים השונים, המקומיים והאזוריים.
לרבים מן הטקסים המתוארים בכתובות יש הדים בתנ"ך. כך למשל מופיעים בכתובת מעבר בין נתחי עגל, בדומה לברית בין הבתרים שכרת אלוהים עם אברהם, וזריעת ערים במלח. השמות התיאופוריים המתוארים בכתובת כוללים את הסיומות "אל" ו"יה" ומציעים שהאלים אל ויהוה נעבדו על ידי הארמים. בין האלוהויות המוזכרות מופיע הצירוף "אל ועליון". לטענת יהודה אליצור מדובר בשני אלים שונים.[1] לטענת משה דוד קאסוטו, הכוונה היא אל אחד שלו שני תארים, כדוגמת האל הכנעני כושר וחסיס. קאסוטו טוען שהכוונה לראש הפנתיאון הכנעני אל, ומלכיצדק שימש לו כהן.[2]
הכתובת שופכת אור על טקסי ברית שהיו נפוצים במזרח התיכון הקדום בתקופה זאת, על הדת הפוליתאיסטית שאפיינה את יושבי סוריה במאה השמינית לפנה"ס, על השפה הארמית הקדומה ועל יחסה לעברית.