סיפורים מלמדים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סיפורים מלמדים הוא מושג המשמש לתאר נרטיבים שיוצרו בכוונה כאמצעים להעברת חוכמה. אידריס שאה משתמש במושג בהקשר של לימוד והוראה סופי, ומתאר את הסיפורים הללו כ"האוצר בעל הערך הרב ביותר במורשת האנושית".[1] סיפורים מלמדים מכסים תחום רחב מאוד בספרות ונכללים בהם אנקדוטות, תיאורי מפגשים בין חכמים ותלמידים, ביוגרפיות, מיתוסים, סיפורי מעשייה, משלים ובדיחות. לרוב יש לסיפורים מסוג זה משמעות מעבר לסביבה הלימודית ההתחלתית שלהם והם תרמו באופן משמעותי לספרות ולפולקלור של העולם.