קהלת רבה
מדרש אגדה על ספר קהלת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קהלת רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש אגדה על קהלת שנערך בארץ ישראל במאות 6-7 לספירה.
המדרש מחולק לארבעה חלקים וחלקים ממנו נמצאים במדרש רות רבה. יסודו בדרשות ארץ ישראליות קדומות ו-15 מתוך כ-20 פירושים שמוזכרים על ידי הירונימוס (בסוף המאה ה-4) בשם מורו העברי קרובים לאלו שמדרש קהלת. הוא נשען גם על מדרשי ארץ ישראל הקדומים כגון בראשית רבה, ויקרא רבה, שיר השירים רבה ופסיקתא דרב כהנא. בעקבות טענתו של יום-טוב ליפמן צונץ, היה מקובל על רוב החוקרים במאה ה-20 שהחיבור הסתמך גם התלמוד הבבלי, אך חוקרים חדשים, כמו מנחם הירשמן וראובן קיפרווסר טוענים שמדובר במסורות בבליות מועטות בלבד ואף הן לא מן הטקסט של התלמוד הבבלי עצמו.[1]
לאור ההסתמכות על מדרשים קדומים יותר, ניתן לומר בוודאות כי המדרש נערך לא לפני המאה ה-6. הסבורים כי ישנה בו השפעה של התלמוד הבבלי יאחרו את עריכתו לתקופת הגאונים, אולם הירשמן מציין כי לא ניכרת במדרש כל השפעה מוסלמית, ועל כן סביר להקדים את עריכתו למאה ה-6.[2]